#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. 1 שיעור טומאת אוכלים בכמה ומנין?<p dir=""rtl"">מה ראיה לדבר, ולמה נצרך ראיה?</p>"	"כיון ששינה הכתוב במשמען &quot;מכל האוכל אשר יאכל&quot; שינו חכמים בשיעורן, אף שניתן לומר שזה אורחא דקרא הוא, למדו שיש לשנות השיעור כמו ביוה&quot;כ ששינה הכתוב במשמעו &quot;לא תענה&quot; ולא אמר 'לא תאכל' לכן שינו חכמים שיעורו בככותבת.<p dir=""rtl"">לכן, לר' אבהו אר&quot;א דורשים אוכל הבא מאוכל, והוא ביצת תרנגולת, קשה עליו למה לא ביצת ציפור שקטנה יותר. ר' אבהו עצמו אמר &quot;אוכל אשר יאכל&quot; אוכל שאתה אוכלו בבת אחת, ואין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת.</p>"	יומא פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. 2 'אמר רבי אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור' מדוע?<p dir=""rtl"">ומי קבע את השיעורים?</p>"	"שמא יבוא בית דין אחר וירבה בשיעורין, בתחילה סברו שיחייבו על כזית קטן וירבה בקרבנות מחמת שיעורים, ואין לומר כן שאף אם ישנו אינו מחוייב חטאת שאינו שב מידיעתו. אלא שלא יחייבו עד שיאכל כזית גדול.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר וכן ת&quot;ק בברייתא שיעורים של עונשים הלכה למשה מסיני, אחרים אמרו שכחום וחזרו ב&quot;ד של יעבץ ויסדום.</p>"	יומא פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. 3 כמה שיעור לחיוב שתיה ביוה&quot;כ (4)?	ב&quot;ש סוברים רביעית לכל אדם, ב&quot;ה אומרים מלא לוגמיו כל אחד לפי מידתו, וביאר ר&quot;י אמר שמואל כל שאילו יסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו ברווח, ר&quot;י בשם ר&quot;א כמלא לוגמיו דחוק, ריב&quot;ב אומר כדי גמיעה.	יומא פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ: 1 מאי שנא אכילה ששיעור כולם שווה בככותבת ובשתיה כל אחד לפי לוגמיו?<p dir=""rtl"">היאך יתכן שעוג מלך הבשן מיתבא דעתיה בככותבת ככל אדם?</p><p dir=""rtl"">היאך יתכן שבבשר שמן ובלולבי גפנים שיוערם שווה?</p><p dir=""rtl"">היאך יתכן שגם כזית וגם ככותבת שיער אכילתם בכדי אכילת פרס?</p><p dir=""rtl"">היאך יתכן שאוכל חצי פרס אוכלים טמאים שפוסל את הגויה בכדי אכילת פרס, כזמן שחייב על אכילת כזית? </p>"	"שאל ר' זירא את אביי ואביי ענה לו הכי קים להו לרבנן בכותבת מתביא דעתיא ובפחות לא, ובשתיה מיתבא דעתיה כמלא לוגמיו של כל אחד, בככותבת דוקא מיתבא דעתיה אלא לאדם רגיל טובא ולעוג מלך הבשן קצת, וכן גבי בשר שמן ולובי גפנים. וכן קימ&quot;ל שדוקא כשאוכלם בכדי אכילת פרס מיתבא דעתיה.<p dir=""rtl"">גבי לפסול את הגויה כיון שזה רק דרבנן [וקרא אסמכתא &quot;לא תומאו בהם ונטמתם בם&quot;] הקילו בזה חכמים.</p>"	יומא פ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ: 2 האוכל אומצא ומלחא, ציר שע&quot;ג ירק וירק, האם מצטרפין לככותבת ומדוע?	"כל האוכלים מצטרפים לככותבת ואפ' אומצא ומלחא ואף שמלח אינו בר אכילה כיון שאוכלים אותו עם הצלי מצטרף.<p dir=""rtl"">ציר וירק אף שציר הוא משקה, ואוכלים ומשקים לא מצטרפים, כיון שהוא מכשירי אוכל הרי הוא כאוכל.</p>"	יומא פ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ: 3 אלו ג' הלכות התמעטו מאכילה המזקת?<p dir=""rtl"">[זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ואכלן אחר מי משלם קרן וחומש?]</p>"	"האוכל אכילה גסה ביוה&quot;כ פטור, &quot;אשר לא תעונה&quot; פרט למזיק.<p dir=""rtl"">זר שאכל תרומה אכילה גסה משלם את הקרן ולא את החומש, &quot;כי יאכל&quot; פרט למזיק.</p><p dir=""rtl"">זר שכסס שעורים של תרומה משלם את הקרן ולא את החומש, &quot;כי יאכל&quot; פרט למזיק.</p><p dir=""rtl"">[זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ואכלן אחר, ראשון משלם קרן וחומש, והשני משלם לראשון דמי עצים.]</p>"	יומא פ:		
